שיבר ושות' משרד עו"ד

אל תתפשר על המשפחה שלך
 



דף הבית  >> 
 
שיקולי ביצוע בדיקה גנטית לקטינה לבירור אבהותה והחשש לפגיעתה
בית המשפט מפי כבוד השופט אסף זגורי בחן בפסק הדין, האם טובת הקטינה מצדיקה בדיקה גנטית לבירור אבהותה כאשר יש לה אב רשום במשרד הפנים כך שאין חשש כי ביצוע הבדיקה יפגע במעמד האישי או כשרותה. הקטינה נולדה בשנת 2003, מתוך קשרי חברות בין הוריה (ללא נישואין) ונרשמה כבתו של האב במשרד הפנים. במסגירת תביעת המזונות אותה הגישה האם, עלתה שאלת אבהותו של האב אשר נרשם כביולוגי. נכון למועד פס"ד זה סוגיית המזונות אינה עומדת על הפרק שכן נפסק כי האב יעביר סך של 1,500 ש"ח מידי חודש וכעת נותרה השאלה לבחינת עובדת סוציאלית האם יש צורך בבדיקת אבהות. העו"ס המליצה לדחות את בקשת האב לבצע בדיקה גנטית וזאת מתוך חשש כי יגרם נזק רגשי רב לקטינה כמו כן במידה ויוכח אחרת יפסקו תשלומי המזונות לטובתה. בית המשפט בחן את טובת הקטינה, וקבע כי אינו מסכים עם דעת העו"ס הגורסת למעשה כי זכויות ההורים ורצון האב לברר אבהות באמצעות בדיקה גנטית נחותות אל מול פגיעה בנפשה הרכה של הקטינה. בית המשפט מצא בהתבסס על פסיקות קודמות כי קטין שאבהותו מוטלת בספק יחשף לנזקים רגשיים נפשיים והתפתחותיים רבים. לפיכך פסק בית המשפט כי במקרים בהם הקטין נולד לאשה פנויה ואין חשש שהבדיקה תפגע במעמד האישי של הקטין ובכשרותו יש להתיר ביצוע בדיקת רקמות.
http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/5962286.pdf

חיוב סרבנית גט בפיצוי נזיקי לבעלה
בעל תבע את אשתו על סך של 764,000 ש"ח בשל היותה "סרבנית גט" מזה 21 שנה. בנה"ז לא התגררו יחד ו/או קיימו חיי משפחה ו/או וריאציה אחרת של קשר זוגי מזה 21 שנה. בביהמ"ש נדונו והוכרעו זה מכבר נושאי המזונות והרכוש. ביה"ד הרבני אף קבע כי בעניינם אין לחייב את הבעל בשלום בית וציווה על הצדדים להתגרש. האשה בתגובה לא התייצבה למועדים שנקבעו להם לסידור הגט וסירבה לקבל את גטה. בשנת 2000 לאחר מתן פס"ד הסופי בעניין חלוקת הרכוש השליש הבעל ג"פ בביה"ד הרבני ונקבע כי אינו חייב במזונות אשה. כך קבע בית המשפט בשנת 2003. בשנת 2004, ניתן פס"ד בביה"ד הרבני ולפיו הוטלו על האשה צווי הגבלה ובהם: איסור לצאת מהארץ, קבלת דרכון, החזקת רישיון נהיגה, פתיחת/החזקת חשבון בנק. למרות כל האמור לעיל, רק בשת 2010 הסכימה האשה ליתן לבעלה גט. ולא זו בלבד, פרט להליך הגירושין המשיכה האשה להגיש כנגד הבעל שורת הליכים ארוכה בהתמדה מעל 20 שנה. הבעל עתר לפיצוי נזק שאינו מוחשי ואינו ממוני בשל התנהלות האשה אשר מנעה ממנו לקבל אורח חיים נורמטיבי. ביהמ"ש קבע כי את מניעי הנתבעת ניתן להגדיר כשנאה יוקדת וכמניעים כספיים טהורים. לפיכך, חייב את האשה לפצות את בעלה בסך של 480,000 ש"ח בצירוף 25,000 ש"ח הוצאות משפט. ניתן לצפייה, בקישור זה -
http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/501078.pdf

בית המשפט ביטל צוואות בשל השפעה בלתי הוגנת וחוסר כשירות קוגנטיבית של המנוחה לעריכת צוואה
בית המשפט לענייני משפחה מפי השופטת חנה ריש רוטשילד, דחה את טענת התובעים לפיה יש לקבל את הצוואות האחרונות, אשר כתבה המנוחה. המנוחה כתבה בחייה 3 צוואות. את הצוואה הראשונה כתבה בשנת 2000, וחילקה את רכושה כראות עיניה בין יורשיה. בשנת 2003, חלה התדרדרות במצבה הפיזי והקוגנטיבי של המנוחה, ואף מונה לה עו"ד מטעם הרווחה אשר ישמש לה כאפוטרופוס הן לגוף והן לרכוש. על אף שהתובעים ידעו זאת, החתימו אותה על צוואה אשר נערכה במרץ 2005. בצוואה זו ציוותה 35% מכל רכושה לתובעים, 5% לחברתה ו- 60% לבני אחיה ואחיותיה. ביולי 2005, הוחתמה המנוחה על מסמך שכותרתו "שינוי צוואה" ובה ציוותה את כל רכושה לתובעים בלבד. בדצמבר 2006 נפטרה המנוחה והתובעים הגישו בקשה לרשם הירושה לקיום הצוואות השנייה והשלישית. הנתבעים הגישו 3 התנגדויות לבקשה. כמו כן, עתרו לקיום הצוואה הראשונה. ביהמ"ש בחן את כשירותה של המנוחה לערוך צוואה והאם הייתה נתונה להשפחה בלתי הוגנת מצד התובעים. בית המשפט קבע כי לא כל ירידה בכושר הקוגנטיבי של המצווה יהא בה כדי לשלול את כשירותו לערוך צוואה. בהעדר הוכחה תקויים הצוואה. בעניין זה, הצטברות הראויות מצביעה ומלמדת כי במועד עריכת הצוואות המנוחה לא הייתה כשירה לעשותן. לפי מבחן השפעה בלתי הוגנת קבע בית המשפט כי המנוחה בודדה ע"י התובעים כמעט לחלוטין מכל בני משפחתה לרבות אלו אשר היו בקשר טוב איתה. בית המשפט קבע כי במהלך התקופה האמורה המנוחה לא הייתה כשירה לעשות צוואה לרבות ביטול הצוואה שנערך על ידה. לפיכך קבע ביהמ"ש כי יש לבטל את הצוואה השנייה והשלישית ולפעול מכח הצוואה הראשונה בלבד. לצפייה בפסה"ד, לחץ כאן -
http://http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/6624978.pdf

בית המשפט ביטל כתב הסתלקות מצוואה מהטעם שההסתלקות נעשתה תחת עושק
בית המשפט לענייני משפחה, מפי כבוד השופטת שלי אייזנברג, דחה את טענת ילדי המנוח להכיר בכתב ויתור עליו חתמה חברתו לחיים של המנוח. המנוח הותיר אחריו צוואה באמצעותה ציווה את רכושו לשני בניו ולחברתו לחיים, בחלקים שווים. ביום פטירת המנוח, חתמה חברתו לחיים של המנוח על מסמך ובו הודיעה כי היא מוותרת על זכויותיה בעיזבון לטובת שני ילדי המנוח. החברה לחיים ביקשה לקיים את הצוואה, תוך התעלמות מכתב הויתור וזאת, לטענתה, מהטעם שהוחתמה על כתב הויתור תוך עילות של הטעייה ועושק. בית המשפט קבע כי אין לראות במסמך הויתור כ"כתב הסתלקות מצוואה", וזאת מהטעם שלא נערך בתצהיר. עם זאת ניתן לראות במסמך כהסכם להעברת חלקה של החברה לחיים לידי שני הבנים, בהתאם לסעיף 7 לחוק הירושה. עם זאת, נקבע כי ההסכם בטל מהטעם שהוכחו היסודות הנדרשים לשם הכרה בעילת העושק. החברה לחיים חתמה על ההסכם ביום בו נפטר המנוח וכשהיא היתה בסערת רגשות. כך גם הוכח שהבנים ידעו על סערת הרגשות והמצוקה שבה היתה מצויה החברה לחיים במועד החתימה ופעלו כדי לנצל את המצוקה ולהחתימה על הסכם שהוא מקפח בצורה משמעותית את זכויותיה. לפסק הדין המלא לחץ כאן
http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4752747.pdf

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הקטינים יתחנכו בזרם חינוך המתיישב עם אורח חיי האם
בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, מפי כבוד השופט פאול שטרק, קבע בתיק משפחה מספר 60481-09 כי הקטינים, המצויים במשמורתה הזמנית של האם, יעברו להתחנך בזרם חינוך ממלכתי המתיישב עם אורח חיי האם. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לשנות את זרם חינוך הקטינים ולהעבירם מחינוך ממלכתי דתי בו התחנכו עד עתה, אל זרם חינוך ממלכתי. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי כבר עתה מראים הקטינים סימנים של ניכור כנגד האם בטענה ש"אינה צדיקה" ולאור החשש לניכור הקטינים כנגד האם ולפגיעה במעמדה של האם למול הקטינים, הוחלט כי יש להעביר את הקטינים לחינוך ממלכתי רגיל. לפסק הדין המלא לחץ כאן
http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4958558.pdf




      דרך מנחם בגין 7, בית גיבור ספורט קומה 28,רמת גן            טל' 03-7173939     פקס 03-7173940  



נבנה ע"י מו-טק בניית אתרים